ביאור:בראשית לב יז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
|
וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. |
| -- בראשית לב, יז |
וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו
[עריכה]בהתאם לתוכניתו, העדרים יתנהלו לפניו ויתקדמו לקראת עשו, אולם חובה עליהם להגיע בנפרד, עם רווח בין עדר לעדר. וזאת מתוך ידיעת נפש האדם:
- שמספר רב של מתנות קטנות עדיף על מתנה אחת גדולה כאשר קשה לאמוד את גודלה. הרווח איפשר לקבל כל מתנה לחוד ובכבוד.
- יעקב הורה לעבדים מה לענות לעשו, אבל לא כמה מתנות יגיעו, וכך נשאר עשו בסקרנות ומתח מה ומתי וכמה מתנות הוא יקבל.
עֲבָדָיו
[עריכה]"עֲבָדָיו" מופיע ברבים, אולם היו גם מספר עדרים. השאלה היא האם לכל עדר היו מספר "עבדים". הכתוב מדגיש שאלו היו "עֲבָדָיו", עושי דברו, ולא רק רועים פשוטים, נערים, ובפרוש לא נערות.
במשך ששת שנות העבודה אצל לבן, רכש יעקב מספר רב של עבדים.
- יעקב ידע שיהיה עליו לצאת מלבן, לחזור לכנען ולפגוש את עשו שאולי נוטר לו שנאה, להתנחל לארץ זרה שאולי אנשיה יכעסו שהוא נדחף להם ולוקח את אדמתם.
- " וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד דָּן. וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם" (בראשית יד טו).
- שמעון ולוי לבטח לא היכו את שכם לבדם, אלא לקחו מספר עבדים/חיילים איתם.
ניתן להסיק שהעבדים הללו גדלו ולמדו אצל יעקב, והיו רועים מעולים בנוסף להיותם חיילים חזקים המוכנים למלחמה, כילידי ביתו של אברהם.
וביחד עם כל עדר, היו מספר עבדים שנהלו את העדר כמנחה לעשו, ונשארו בעורפו של עשו, כדי לשמור על הצאן, ובזמן המתאים, אם צריך, יתקיפו את עשו מעורפו.
מתנות פיוס מרשימות
[עריכה]כאשר יעקב שלח מתנות הוא שלח "עֵדֶר עֵדֶר, לְבַדּוֹ" (ביאור:בראשית לב יז) חמש עדרים.
- עִזִיּם מָאתַיִם, ותְּיָשִׁים עֶשְׂרִים
- רְחֵלִים מָאתַיִם, וְאֵילִים עֶשְׂרִים
- גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת ובְּנֵיהֶם, שְׁלֹשִׁים
- פָּרוֹת אַרְבָּעִים, ופָּרִים עֲשָׂרָה
- אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים, ועְַיָרִם עֲשָׂרָה
לכל עדר היו לפחות עשר עבדים (חיילים). כאשר העשיריה הראשונה הגיעה עשו לא חשש מהם ופקד עליהם ללכת בעקבותיו. אולם כאשר חמשת המתנות הגיעו, בעורפו של עשו היו כ 50 לוחמים, מנוסים בקלע כמנהג הרועים. כך למעשה הוצב צבא נוסף נגד עשו בעורפו. למעשה יעקב המציא את הסוס הטרויאני במעשיו.
יעקב שלח כ 550 ראשי בקר וצאן. עדר גדול שכזה הפריע לתנועה המהירה של צבאו של עשו, במיוחד אם חלק מאנשי עשו התחילו להתעסק עם הצאן והבקר.
לאחר ההצגה הזו, עשו הבין שכאשר המלאכים סיפרו לו שליעקב יש "שׁוֹר וחֲַמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה" (ביאור:בראשית לב ו), ביחיד, זאת היתה הגזמה לאין שיעור, וש 400 אנשיו לא יוכלו להלחם ולנצח את צבאו של יעקב.
המצב היה כול כך לא מסוכן, שאפילו לבן לא חשב שהוא צריך להשאר ולשמור על יעקב, ואלוהים לא היה צריך להזהיר את עשו "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד).